משנת 2022 נרשמת התפרצות חצבת בכל האזורים בעולם. לאחרונה הודיע משרד הבריאות על גילוי של 17 מקרים של חצבת בשני מוקדי הדבקה. בתל אביב ובצפון הארץ. בהתפרצות הקודמת בשנים 2019-2017 חלו בישראל 4,300 בני אדם - רובם ילדים לא מחוסנים, וארבעה חולים מתו. התפרצות של מחלה מוגדרת כהופעה של יותר מקרים מהמצופה. המצופה מוערך על פי שיעורי ההתחסנות והיסטוריה של מקרים במדינה.
ה-CDC (המרכז לבקרת מחלות של ארה"ב) דיווח על יותר מ-9 מיליון מקרי חצבת ברחבי העולם במהלך 2022 ועל 136,200 מקרי תמותה רובם של ילדים. התחלואה גדולה יותר במדינות עניות. 50% מהתחלואה והתמותה בעולם התרכזו ב-10 מדינות. במזרח התיכון - תימן (במקום הראשון) ובעיראק, במזרח אסיה - הודו ופקיסטן. במרכז אסיה - קירגיזסטן, קזחסטן ואזרביג'אן, באירופה - רוסיה, ובשתי מדינות באפריקה - אתיופיה וקונגו. בעשר המדינות הללו יש מחסור באמצעים, תשתית בריאות רעועה, פיזור האוכלוסייה באזורים נידחים, ופעמים רבות בעיות פוליטיות.
התפרצות המחלה דווחה גם במדינות עם הכנסה גבוהה כמו ארה"ב ובמדינות אירופה שבהן חשבו שחיסלו את המחלה כבר לפני שנים. עד סוף אוקטובר 2023 נרשמו באירופה יותר מ-30 אלף מקרים, עלייה של פי 30 לעומת 2022. שני שלישים מהחולים נזקקו לאשפוז וחמישה מתו מהמחלה. בארה"ב, תשעה מכל עשרה חולים אינם מחוסנים ואחד מתוך חמישה ילדים לא מחוסנים נזקק לאשפוז.
ההתפרצות העולמית נגרמה מירידה בשיעורי ההתחסנות בזמן מגפת הקורונה. מיליוני ילדים לא קיבלו חיסון לחצבת ואחוזי ההתחסנות בעולם ירדו לערך הנמוך ביותר מאז 2008. גם בישראל הייתה ירידה בשיעורי ההתחסנות לחצבת ולחיסוני השגרה האחרים.
מה הסיבה להתראות של כל שירותי וארגוני הבריאות ולמעקב ההדוק על התפשטות החצבת בעולם?
החצבת לא יודעת גבולות והיא מהווה בעיה עולמית בגלל יכולת התפוצה המהירה שלה על פני כל הגלובוס. הנגיף הגורם לחצבת הוא גורם המחלה הזיהומית המידבק ביותר מבין אלו שיש להם חיסון.
חצבת היא מחלה קשה וכרוכה בסיבוכים קליניים מידיים כמו דלקת קרום המוח, דלקת ריאות ואף מוות. כמו כן נמצא שלמחלימים מחצבת יש סיבוכים מתמשכים כמו דיכוי חיסוני ארוך או איבוד זיכרון חיסוני שהושג לאחר חיסון או החלמה ממחלות אחרות. הדיכוי נובע מפגיעה בתאי מערכת החיסון הגורמת לתחלואה גבוהה בזיהומים אחרים ולעלייה בתמותה ממחלות זיהומיות. כמו כן, יכולה להתפתח מחלה נדירה של ניוון המוח בשם SSPE, המופיעה 15-5 שנים לאחר המחלה ומסתיימת במוות. אוכלוסיות רגישות הן: ילדים מתחת לגיל 5, מדוכאי חיסון ונשים בהריון.
"חצבת היא מחלה קשה וכרוכה בסיבוכים קליניים מידיים כמו דלקת קרום המוח, דלקת ריאות ואף מוות. כמו כן נמצא שלמחלימים מחצבת יש סיבוכים מתמשכים כמו דיכוי חיסוני ארוך או איבוד זיכרון חיסוני שהושג לאחר חיסון או החלמה ממחלות אחרות"
לחצבת אין תרופה אבל יש חיסון יעיל מאוד מזה 60 שנה שהצליח להוריד את שיעורי התחלואה באופן דרמטי, ככל שעלה הכיסוי החיסוני, בעיקר במדינות המערב. החיסון מבוסס על הזרקה של נגיף מוחלש בשתי מנות. המנה הראשונה ניתנת בגיל שנה ומעניקה הגנה של כ-92%. המנה השנייה ניתנת בישראל בגיל 6 (ועכשיו שוקלים להקדימה), היא הכרחית למניעת התפרצות של מגפה והיא משלימה להגנה של 97%. כדי להגיע למצב של הגנה וחיסון עדר, 95% מהילדים חייבים להיות מחוסנים. ירידה קטנה בכיסוי החיסוני באירופה בשנת 2022 (מנה ראשונה מ-96% ל-93% ומנה שנייה מ-92% ל-91%), הובילה להתפרצות הנוכחית במדינות היבשת.
הסיבה לירידה בשיעורי ההתחסנות נובעת בעיקר מהקשיים שגרמה מגפת הקורונה, ובחלקה מהעלייה במספר מתנגדי ומהססי החיסונים. במדינות עם כיסוי חיסוני של יותר מ-90% (ישראל, מדינות אירופה, ארה"ב) אזורי אי-התחסנות מהווים מוקד להתפרצות חצבת.
הבעיה: לא משלימים שתי מנות חיסון
ארגוני הבריאות העולמיים התחייבו לפעול לחיסול החצבת עד 2020, אבל עד עתה באף אזור בעולם לא הושגה המטרה. כדי לעצור התפרצות חצבת יש צורך בניטור הדוק, גילוי מוקדי הדבקה, השלמת חיסונים לכל אוכלוסיית הילדים בכלל ובמקומות עם כיסוי נמוך בפרט, והסברה יעילה וממוקדת. בכל המדינות, ובעיקר באזורים הנגועים, הבעיה המרכזית היא הכישלון בהשלמת שתי מנות החיסון. במדינות עם הכנסה נמוכה ותשתית רפואית ואזרחית רעועה יש צורך להתגבר על בעיות של הובלה, הנגשה, ומחיר.
החדשות הטובות הן שבסוף שנת 2023 הסתיים בהצלחה ניסוי קליני (שלב 1 ו-2) של חיסון משולב לחצבת ואדמת, בטכנולוגיה חדשה המבוססת על Microarray patches שנקרא גם Microneedle patches. את החיסון פיתחה וביצעה חברת Micron Biomedical בעזרת מימון מהקרן של ביל ולינדה גייטס וה-CDC. החיסון מבוסס על מדבקות הספוגות בתרחיף של החיסון המוחלש ומסוגלות להחדיר אותו לעור בעזרת מחטים זעירות ללא כאב.
"בניסוי הוכח שהחיסון במדבקה בטוח, לא גורם לתגובות אלרגיות, ומעורר יצירת נוגדנים מגנים בשיעור דומה לחיסון בהזרקה. יותר מ-90% מההורים של הילדים שהשתתפו בניסוי אמרו שטכנולוגיית החיסון במדבקות עדיפה על פני החיסון בהזרקה"
בניסוי הקליני השתתפו בוגרים, ילדים ותינוקות בני 10-9 חודשים. בניסוי הוכח שהחיסון בטוח, לא גורם לתגובות אלרגיות, ומעורר יצירת נוגדנים מגנים בשיעור דומה לחיסון בהזרקה. יותר מ-90% מההורים של הילדים שהשתתפו בניסוי אמרו שטכנולוגיית החיסון במדבקות עדיפה על פני החיסון בהזרקה. טכנולוגיה זו מפשטת מאוד את התהליך: אין יותר צורך במזרקים ומחטים, אין צורך בקירור בהובלה ובאחסון של החיסון, והדבקת המדבקה יכולה להיעשות בידי אנשים ללא הכשרה רפואית.
בעקבות ההצלחה של הניסוי הקליני העניקה הקרן של לינדה וביל גייטס לחברת Micron Biomedical עוד 23.6 מיליון דולר לפיתוח מערך ייצור המוני של מדבקות החיסון. אם יושלם בהצלחה ניסוי קליני (שלב 3, ניסוי במספר רב של מטופלים), תיסלל הדרך לביצוע מבצעי חיסון עולמיים שיגיעו גם למקומות נידחים ללא צורך בלוגיסטיקה מסובכת וכוח אדם רפואי גדול. אולי אז תושלם המשימה לחיסול מחלת החצבת בעולם, והמחלה תיכחד.